| |
ריפוי או דיכוי
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", זה כנגד זה ברא אלוקים את העולם, החומר של עולמינו נברא כצורת העולמות הרוחניים המקבילים לו. יש תרי"ג מצוות בתורה והם מקבילים לאברי האדם , רמ"ח מצוות עשה – כנגד האברים ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד הגידים. כל דבר בעולמינו יש לו שני רבדים: חיצוני ופנימי. הרובד החיצוני – הוא החומר, והרובד הפנימי – הוא הרוח. הקשר בין העולמות הוא דו-כיווני וכל אחד משפיע על השני לטובה ולרעה.ומהכלל נעבור לפרט: כשאדם סובל מכאב או מחלה, זהו הביטוי הפיזי של המחלה וכנגדה קיים קלקול ברוח. כל סימפטום ממנו אנו סובלים, הוא רק הביטוי החיצוני של המחלה. ריפוי של מחלה חייב לתת התייחסות לתיקון של העולם הרוחני כדי שהמחלה לא תחזור שוב ושוב.
כאשר מטפלים בסימפטום ומצליחים לסלקו, ללא שינוי רוחני נלווה, המחלה הרוחנית תשאף לחזור ולבטא את עצמה מחדש כלפי חוץ, כמו דלקות אוזניים אצל ילדים שהם חוזרות וחוזרות. ככל שחוסמים יותר את המחלה כלפי חוץ היא תמשיך לנסות להתבטא, אבל כל פעם המחלה תופיע יותר חזק או באבר בגוף שהוא יותר פנימי. הטיפול בסימפטום בלבד, ככל שהוא יותר "מצליח" בטווח המיידי האדם עשוי להרגיש יותר טוב, כי הכאב או הסבל חלף, אבל לטווח הרחוק האדם נהיה יותר חולה, והסיכוי שלו לסבול ממחלה באחד האברים הפנימיים כמו : כבד, לב, עצבים הולך וגדל. פעולה זו של ריפוי הסימפטום בלבד, ללא שינוי רוחני נלווה המתבטא במכלול צורת החיים של האדם – נקראת דיכוי. דיכוי יכול להיעשות ע"י כל צורת ריפוי מתרופות קונבנציונליות ועד צמחי מרפא, ככל שהכוח של התרופה לסלק את הסימפטום יותר חזק כך הוא יגרום לדיכוי יותר משמעותי.
מאוד ברור לנו שדיכוי רגשי הוא שלילי, כמו לדוג' ילד שבוכה מכאב ובעל סמכות מכריח אותו להפסיק לבכות כי הרעש מפריע לו, סביר להניח שהילד יפסיק לבכות, למרות שסיבת הבכי לא חלפה, ובפעם הבאה הוא יפחד להביע את הכאב כלפי חוץ בצורת בכי, והכאב יישאר בפנים, כמו הדיכוי הרגשי כך כל דיכוי של סימפטום פיזי כלפי חוץ ללא נגיעה בשורש, מוביל לפעולת דיכוי.
הריפוי – לעומת זאת הוא ההפך מהדיכוי,הוא משחרר ומוריד את החסימות ועוזר לאדם לפתוח את כל המקומות שהוא סגר במשך החיים. סדר הריפוי הנכון הוא מבפנים כלפי חוץ, קודם הפנימיות תתרפא ורק אח"כ החיצוניות. המקום הכי פנימי באדם הוא הרצון, והוא הדבר שבו אני מצפה לראות את השינוי הראשון (כמו רצון לאכול, לעבוד, לאהוב), ורק אח"כ צפוי שינוי ביכולת החשיבה וההבנה (כמו שיפור ביכולת החשיבה, תפיסה יותר מהירה, שיפור בזיכרון) ורק בסוף אני אצפה לשינוי ברקמות ובאברים. המחלה מופיעה מבחוץ כלפי פנים, והריפוי הפוך – מבפנים כלפי חוץ.
ניתן להגדיר מספר צירים שעליהם הריפוי מתקדם, אין עדיפות לציר אחד על השני, אבל בסופו של דבר כולם יופיעו:
- מהמרכז לצדדים – הבטן והחזה הם המרכז והגפיים הם הצדדים, קודם נצפה לראות הטבה במרכז הגוף ורק אח"כ בגפיים.
- מלמעלה למטה – הריפוי יופיע קודם בראש ואח"כ בחזה ורק בסוף ברגליים.
- מבפנים החוצה – הריפוי יופיע קודם באברים הפנימיים שהם היותר חשובים, ורק אח"כ באברים החיצוניים כמו העור.
- הסימפטומים נעלמים הפוך לסדר הגעתם (אחורה בזמן) – סימפטום חדש שהופיע לאחרונה צפוי להירפא לפני סימפטום שהחל לפני שנים רבות.
הריפוי חייב להופיע בסדר מסוים שמבטא את התעוררות כוחות החיים לפעולה ויצירה. התעוררות זו היא כמו היא כמו זריחת השמש, תחילה מעט מעט, ולבסוף השמש מעירה במלוא עוצמתה וכבר אין סימן ללילה שהיה עד לא מזמן. כל תהליך של התפתחות, ריפוי, פיתוח הכוחות האישיים והתחזקות האדם לוקח זמן, בכל שלב יש יותר אור ביחס לשלב הקודם, אך צריך להתמיד כדי להגיע לשיא, זוהי דרך ארוכה שהיא קצרה. גם כשיש כאב ומחפשים הקלה, כדאי להיזהר לא להתפתות לדרך קצרה אבל ארוכה!
|
