|
עקרונות הריפוי ההומיאופתי
ההומאופתיה עובדת על פי העיקרון של "דומה בדומה מרפא", עיקרון זה היה ידוע במשך אלפי שנים , אך נתגלה מחדש והפך לשימושי במאה ה-18 ע"י מייסד ההומיאופתיה סמואל האנמן.
מהו חוק הדומה בדומה? לדוגמא : על מנת לרפא אדם עם סימפטומים כלשהם, עלינו לחפש חומר שאם ילקח ע"י אדם בריא יעורר סימפטומים דומים לאלו של החולה, ואז על-פי העקרון של דומה בדומה כשהחולה יקח את אותו החומר זה יביא לריפוי והעלמות מחלתו. עיקרון הדומה בדומה מרפא - הפוך מהתפיסה המקובלת כמעט בכל שיטות הריפוי המקובלות כיום,וזה מה שיוצר את היחודיות של ההומיאופתיה.
עיקרון "הדומה בדומה מרפא" מופיע בתנ"ך במספר מקומות: אחרי חטא העגל משה טוחן את העגל ושם במים ונותן לעם לשתות את מי הזהב-חטא אלו. בחומש במדבר במהלך ההליכה במדבר העם בא בתלונות כלפי משה וה', ובתגובה שולח ה' נחשים שרפים שמפילים בעם חללים רבים, משה מתפלל אל ה' ומתבקש להכין נחש נחושת וכל מי שהוכש כשרואה את נחש הנחושת נרפא וחי. אפר פרה אדומה - אפר של בעל חייים מת מדולל בתוך מים, מטהר אדם מטומאת מת. ובספר מלכים ב' , אלישע מרפא את המים המלוחים של יריחו ע"י זריקת מלח בתוך המים.
בימי קדם מחלת המלריה היתה נפוצה מאוד ורק במאה ה-17 היגיע הכינין לאירופה והוחל הטיפול בכינין למלריה, האנמן עסק בתרגום ספרי רפואה, ויום אחד הוא גילה תמונה של הרעלת כינין, ושם לב שהסימפטומים היו מאוד דומים למלריה, הוא ניסה את זה על עצמו, לקח כינין וראה שהסימפטומים שהוא החל לפתח ולסבול מהם מאוד דומים למלריה. לרופאים בתקופתו היו כל מיני הסברים למה הכינין עוזר למלריה, אך הסברים אלו לא נראו לו נכונים, וכשהוא ראה את הסימפטומים שהתפתחו מלקיחת כינין הוא הבין שפועל פה עיקרון אחר. הסיבה לריפוי חולי המלריה ע"י הכינין הוא בגלל העיקרון של דומה בדומה מרפא, חולי המלריה קיבלו חומר שפיתח תסמינים דומים לאלו שהיו להם ולכן הם נרפאו. בתצפיות שהוא ערך הוא שם לב שאנשים שנדבקו באבעבועות הפרות ובהמשך נדבקו באבעבועות שחורות, המחלה השניה סילקה את המחלה הראשונה בשל הדימיון ההומאופתי ביניהם, וכן להיפך.
חוק הדומה דורש שהמחלה המדומה (התרופה) שהאדם מקבל לשם ריפוי תהיה יותר חזקה מהמחלה הראשונית. חוקי החזק והחלש עובדים בכל העולם וגם בעולמות הרוחניים.
מכיוון שאין אנו מסלקים מחלות פיזיות או נפשיות אלא רק מחלות רוחניות (ראה מהי הומאופתיה), כדי לרפא מחלה רוחנית, עלי להתמודד איתה עם כלים רוחניים.
הכלים הרוחניים שבשימוש ההומיאופתיה הן התרופות ההומיאופתיות, הנקראות גם רמדי (Remedy מלשון to remade – לתקן).
כדי להכין רמדי, לוקחים חומר ובתהליך מאוד מוגדר ומסודר מדללים ומנערים אותו כך, מספר פעמים. בתהליך ההכנה נעלם לגמרי החומר הכימי שהיה בו בתחילה ונותר בו רק הכוח הרוחני הראשוני, מעין החותם הרוחני של החומר הראשוני. הרמדי בצורתה הנוכחית הינה בעלת כוח השפעה וריפוי גבוה לאין ארוך מצורתה המקורית החומרית.
ככל שהרמדי תעבור יותר דילולים וניעורים, או במילים אחרות- ככל שהרמדי תהיה יותר רוחנית, נאמר שה"פוטנץ" יותר גבוה, וזה ישפיע יותר עמוק פנימה באדם. ככל שהרמדי עברה פחות דילולים והיא יותר קרובה למצבה הראשוני החומרי היא תשפיע יותר על החלק החיצוני והפיזי שבאדם. תפיסה זו הפוכה לתפיסה הרווחת שכדי להשפיע יותר אני צריך לדחוף ולפעול יותר, אם כדור אקמול לא סילק את הכאב ראש, שניים שלושה כדורים כבר יעשו את זה. לעומת זאת בהומיאופתיה הרמדי עצמה חסרת חומר ויש בה רק את החותם הרוחני של החומר הראשוני לפני הדילול, ככל שברמדי יהיו פחות שאריות של חומר היא תשפיע יותר חזק.
במחלוקת בין איכות לכמות, ההומיאופתיה סוברת שהאיכות היא החשובה, ולא הכמות. הפיתרון הכמותי (יותר כוח) הוא תמיד ברירת המחדל האחרונה.חוק "הדומה בדומה" מבטא בחירה של איכות, ועקרון הדילול מביא את נושא האיכות למקום עוד יותר זך ועדין.
|
