כשאדם שובר את רגלו, אחרי בדיקה ואבחון, יגבסו את רגלו ל-2/3 שבועות ואולי הוא יצטרך גם קביים, אח"כ הוא יעשה קצת פיזיותרפיה כדי לחזק את השרירים שהתנוונו, וברוב המקרים הוא יחזור ללכת ולתפקוד מלא. הטיפול שניתן לו, היה זמני ובמטרה להחזיר את הגוף לשלמות מחדש. כך גם בתקופה של קושי בחיים ננסה בתחילה להתגבר עליו לבד או עם תמיכה של קרוב, ולחזור לשגרה, ואם זה לא עוזר אולי נעזר בעזרה יותר מקצועית וגם זאת מתוך מחשבה שזה זמני.
הטיפול בבעיות ראייה הוא דוגמא טובה למצב הפוך. ההתייחסות לקושי בראיה הוא כאל נכות תמידית שלא ניתן לרפא. העין היא אבר לא כ"כ פשוט אבל רוב בעיות הראיה קשורות לתפקוד שרירי העין. רוב מוחלט של האנשים בעלי המשקפיים ראו בעבר ראייה תקינה, אך כתוצאה מאירועי החיים הם התחילו לראות מטושטש, במקום לחפש ולבנות פתרונות שיחזירו לאדם את ראייתו הטובה חזרה, מקבעים את המצב החולה עם קביים = משקפיים לכל החיים וגורמים לעיניים שלו להמשיך ולהתדרדר עם השנים עוד ועוד. היעלה על דעתנו לשים קיבוע לאבר שנשבר או חבישה לחבלה לכל החיים, הרי ברור שעצם הקיבוע או החבישה יגרום להתדרדרות במצב ולהעמקת החבלה והניוון.
כשבנותיי היו בכיתות א',ג' הם התלוננו שהם רואות מטושטש, הלכנו לרופא עיניים של הקופה שקבע שהם אכן לא רואות טוב וצריכות משקפיים עם מספר נמוך, כמדומני זה היה 1/2 -3/4 . מכיוון שלא כ"כ התלהבתי לשים להם משקפיים לקחנו אותם לרופא עיניים אחר (באופן פרטי) שבדק ומצא שאכן יש קצת חולשה בראיה, אבל היא נורמלית לילדים בגיל הזה, ואין סיבה להתחיל עם משקפיים. בנותיי כיום בתיכון והם ללא משקפיים ורואות טוב. אם רופא העיניים הראשון היה שומע שאני לא שומע לעצתו ולא שם להם משקפיים, אני בטוח שהיה שוטף אותי בשיחת מוסר על הנזק הבלתי הפיך שאני גורם לילדי ועל חוסר האחריות. מסתבר שנוצרה אופנה, ורואים במשקפיים כפריט לבוש יפה ובנות בגיל בית הספר היסודי מפתחות במודע או שלא במודע ראיה מטושטשת או בעיות בראיה רק כדי לזכות במשקפיים, ברגע שאחת הבנות בכיתה קיבלה משקפיים בנות נוספות רוצות גם שיהיה להם. באותה הצורה בא ילדים שרוצים חופש מביה"ס ניהים חולים ומפתחים חום. בעיית אופנת המשקפיים חלה בעיקר אצל בנות והורים חייבים להיות קשובים ולברר באופן עדין האם יש ילדה שקיבלה לאחרונה משקפיים בכיתה ומה היחס של ילדתך לעניין.
רוב מוחלט של בעיות העיניים הם בעיות בהשתברות האור שנובע מתפקוד לקוי של שרירי העין. לשרירים יש שתי מצבים כיווץ והרפיה, כשהשריר תקין הוא יכול לעבור ממצב של כיווץ למצב של הרפיה לפי הצורך, והוא מסוגל להגיע למצב של כיווץ יתר או הרפית יתר, לפרק זמן לא ארוך לפי הצורך התנועתי של האדם ואח"כ לחזור ל"קו האמצע". אדם החי במתח לא חי לפי "קו האמצע" והוא יחוש את המתח בכל הרמות בנפש, ברגש וגם בגוף הפיזי. המתח גורם למערכות הפנימיות להיחלש ולעבוד פחות טוב, הוא משפיע על כל האברים לרעה ויופיע גם במערכת השרירים והשלד. לדוגמא: כמעט כל בעיות הגב למיניהם קשורות לעודף מתח בגב, שיוצר עם השנים שחיקה בעצמות, בסחוסים, בגידים וכו' עד למצב של פריצת דיסק, אישיאס ועוד. נעילת לסת וחריקת שיניים נוצרת מעודף מתח שיוצר עם הזמן שחיקה בשיניים. וכך גם בעיניים, המתח של האדם גורם לשרירי העין לא לעבוד נכון, ואז ההשתברות של קרני האור לא ממורכזים כראוי על הרשתית ויוצרים טשטוש.
בסיס הריפוי של כמעט כל סוגי בעיות הראיה (ולא רק בעיות השתברות), הוא ההרפיה. ברגע שנצליח להפחית את המתח הקיים בשרירי העין, העין תחזור לעבודה תקינה. על מנת להרפות את העין, ישנם תרגילי הרפיה ותרגילים שמלמדים את העין לעבוד בצורה נכונה ולא מאומצת.
תרגיל לדוגמא: לכסות את העיניים עם שתי כפות הידיים, כך שלא יהיה לחץ על העין וגם לא יכנס אור, ולהיות בחשיכה גמורה למשך 5-15 דק' בכל יום, צריך לדאוג לשבת או לשכב בצורה נוחה שלא תיצור מאמץ ומתח נוסף, ותוך כדי הכיסוי לנשום עמוק כדי ליצור הרפיה בכל הגוף.
אם תתמיד עם התרגילים עצמם, אין ספק שראייתך תשתפר, אך כדי להתקדם יותר חייבים לסלק את המתח הנפשי הכללי, שממנו הכל התחיל, ללא הרפיה כללית בחיים, יהיה מאוד קשה להתקדם עם התרגילים עצמם. ההומיאופתיה מציעה לך דרך לסילוק המתח, זוהי הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לטווח הארוך. ההומיאופתיה תקדם אותך לחיים יותר נכונים ללא פחדים, חרדות ומתחים. מהניסיון שלי לפעמים מספיק רק טיפול הומיאופתי כדי לשפר את הראיה. אבל הדרך המהירה והטובה ביותר הוא שילוב של תרגילי עיניים, עם טיפול הומיאופתי.
