עד גיל קרוב לשנתיים אחד התפקידים  של האמא  זה ליצור מגע עם הילד :

המגע מתחלק ל-3 רמות :

1. מגע פיזי – זה המגע הפשוט, לחבק, לגעת, להניק, ללטף . הילד כל הזמן רוצה להרגיש את אימו דרך החושים שלו.
2. מגע רגשי – להיות עם התינוק זה גם במחשבות וברגשות. לא להיות עם התינוק רק בפיזי והמחשבות במקום אחר. הילד מחובר רגשית לאמא שלו, כל מה שהיא חווה גם הוא חווה. אם האמא עצבנית התינוק מרגיש את זה, וכן להפך כשהאמא רגועה גם התינוק שקט ורגוע. כשהמחשבות של האמא נודדות התינוק נכנס למצוקה, כי זה כאילו שהאמא עזבה אותו, כי היא כבר לא איתו.
3. מגע עיניים – התינוק או הילד הקטן זקוקים למגע דרך העיניים , דרך ההסתכלות של האמא בו. אם נניח ילד קטן על השטיח עם משחק , נשים לב שכל פרק זמן קצר הוא מרים את הראש מהמשחק ומסתכל בהורה שנמצא ליד, וזה ימשיך לקרות כל זמן המשחק. הילד הקטן תלותי באמא ולכן לכל דבר הוא זקוק לאישור. הוא לא עושה על דעת עצמו כלום, הוא כל הזמן זקוק לאישור על מה שהוא עושה. האישור בא בהצלבת העיניים בין האם לילד. הילד מחפש כל הזמן את האישור, ולכן הוא כל פרק זמן קצר מרים את הראש ומסתכל , וכשהוא מקבל את המבט בחזרה , הוא חוזר לעסקיו. הילד זקוק להרבה מאוד מבטים.

ילד שחסרים לו מבטים – לומד לתת לעצמו אישורים, לבד. כשהוא מתחיל לתת לעצמו אישורים , הוא מתחיל להיות מופנם. הוא מפתח עולם פנימי שלו עם עצמו, מפתח תקשורת שלו עם עצמו, העולם הפנימי שלו והעולם החיצוני שהאם מייצגת עבורו מתחיל להצטמצם – וזה הבסיס למופנמות. אדם מופנם הוא אדם שחי בתוך העולם הפנימי שלו, עם פחות תקשורת לחוץ.

מופנמות יכולה להיות נטייה גנטית, כלומר נטייה מולדת למופנמות. עם ילד כזה  צריך להמשיך את הצלבת העיניים עד גיל יותר מבוגר , אפילו עד גיל 12, גם כשהוא מדבר , הוא צריך הצלבת עיניים, צריך אישור. זה לא אישור שבו אומרים לו מה לעשות, אלא זה אישור בסיסי ביותר שנותן לו שייכות ובטחון .

ילד עם נטייה למופנמות, לא מחפש את הקשר עין, אנחנו ביוזמתנו צריכים ליצור את זה אצלו. מטבעו הוא  לא מחפש קשר. הוא נראה כאחד שמסתדר לבד, ולנו לפעמים אין את הכיף לגשת אליו ולפנק אותו. כהורים אנו צריכים לפעול בדיוק ההפך, ילד שהוא כזה נעים ונוח, ושהוא יודע להסתדר לבד,ילד שקט, שלא מושך תשומת לב,  דווקא אל ילד כזה צריכים לגשת  יותר, כי דווקא הוא צריך הרבה יותר מגע. מגע העיניים מוציא אותו מעצמו החוצה, הוא לומד דרך זה ליצור תקשורת רגשית עם העולם החיצוני, אחרת הוא יגדל ויתרגל לתקשר רק עם עצמו כל הזמן, ולהיות מופנם.