| |
וירוסים וחיידקים
מידי פעם אנו שומעים משפטים כמו : "יש וירוס שמסתובב עכשיו, גם הבת של פלוני חטפה אותו", או "עכשיו בעונת המעבר, המצב נורא, כל הזמן מתעטשים".
האם המחלות נגרמות ע"י וירוסים, חיידקים ופריחות? הרי הוירוסים נמצאים במיליונים בכל מקום, אז למה לא כולם חולים? למה לא כולם סובלים כשהם רואים פרח? למה אחד נהיה חולה וחברו לא.
לוירוסים ולחיידקים יש תפקיד חשוב במחלה אך לא הכי חשוב, חלק נכבד מהסיבה להידבקותנו במחלות, נובע מהרגישות והחולשה הפנימית שלנו.
בכל מפגש בין שני כוחות או שני אנשים יש נותן ומקבל. כדי ליצור שיחה, צריך מישהו שמדבר (נותן) ושני שמקשיב (מקבל), או כדי להיעלב צריך שמישהו יעליב אבל גם שאסכים להיעלב.
אותו הרעיון פועל גם במחלות פיזיות, כדי שאקבל אלרגיה, צריך שילוב של גורם האלרגיה (פריחה וכד') ושתהיה לי הרגישות לאותו אלרגן, במידה ואין את שני הגורמים, לא תיווצר אלרגיה. בכל מחלה, יש גורם חיצוני כמו וירוס וחיידק שמסתובבים באוויר, אבל במידה ואין לי את הרגישות לחיידק או לווירוס, לא אהיה חולה. כאמור הווירוס והחיידק (הנותן) הם רק חצי התמונה, שכן חלק נכבד בהיווצרות מחלה יש לרגישות שלי לעניין, לחוזק מערכת החיסון שלי וכד' (המקבל).
אם כך, כיצד נכון לרפא מחלה, האם לטפל בגורם החיצוני – קרי בווירוס או בחיידק כפי שעושה הרפואה המערבית או לחזק את האדם מבפנים כך שהרגישות תקטן, ולאט לאט לוירוסים כבר לא תהיה היכולת לחדור פנימה, כפי שמציעה ההומאופתיה.
טיפול בחיידקים בלבד, דומה למצב של נזילה שבו אני מטפל רק באיסוף המים מבלי לתקן את הנזילה. כל טיפול במחלה חייב להתייחס לשורש המחלה הפנימי ולא רק לגורם החיצוני, טיפול בגורם פנימי יוביל את האדם להתחזקות וליכולת עמידה מוגברת מול כל סוגי הוירוסים ישנים וחדשים כאחד. כשמערכת החיסון חזקה, אין הדבר אומר שהאדם לא יהיה כלל חולה, אלא שלגוף יש יותר יכולת עמידה ולחימה מול גורמים עוינים שתוקפים אותו.
כלל זה נכון גם במחלות קשות, כמו סרטן, מחלות עצבים, מחלות לב ועוד, השינוי ברקמות שנוצר בסרטן הוא רק החלק הפיזי החיצוני יחסית של המחלה, לא מספיק להוריד את הגידול כדי להירפא, ריפוי אמיתי חייב לכלול שינוי פנימי עמוק כדי למנוע מצב עתידי של חזרת הסרטן.
|